איך זה עובד בכיתה
המלצות דן חמיצר לדרכי הנעת הכיתה באמצעות שימוש בחידות הדמיון האסוציאטיבי (חיד"א):
לפני הכול, חשוב לזכור שפיצוח נכון של חידת הדמיון האסוציאטיבי ומציאת הפתרון אינה המטרה אלא רק האמצעי. האתגר שנוצר סביב החיד"א הוא כלי יעיל במיוחד להשגת דינאמיקה לימודית שונה ויצירתית שמתאימה לילדי הדור החדש. השימוש בחידות דמיון בכיתה נועד ליצור עניין ומתח בריא בין התלמידים, לקדם ולעודד מרחב יצירתי של "פתיחת ראש" ולעודד פיתוח שיטות חקר סביב המטלה והאתגר. הצלחת הכלי החדשני תלויה בעיקר בך, המורה.אתה תקבע את דרגת הקושי על פי הרמזים שתבחר לתת לכיתה ועל פי קצב הוספתם.
להלן אפשרויות ודוגמאות שונות לניצול חיד"א במרחב הכיתה:
החידה היומית / השבועית:
יצירת מסורת קבועה בדמות אתגר יומי או שבועי שבמסגרתו תעלה חיד"א על לוח הכיתה ו/או תשוגר לכל תלמיד באמצעי תקשורת עכשוויים (אתר, מייל, קבוצת whatsup ודפי facebook). המורה מגדיר ומזמין לעצמו, מדי שבוע, את חמשת החידות בתחומי הידע שהוא מעוניין בהם ומתוכם בוחר את המתאימות לצרכיו (לא תמיד יתאימו לו כל חמשת החידות השבועיות שיקבל,לכן מומלץ להזמין מדי שבוע את כל הכמות הניתנת ולשמור אותן לשימוש בהמשך).
חיד"א לקראת מעבר לחומר חדש
ניתן להשתמש בחיד"א כתוסף לתחום החומר הנלמד. חידות שניתנות לפני ולקראת תחילתו של נושא לימוד – יוצרות בסיס ידע ורקע ומשמשות כלי הכנה יעיל.
חיד"א לסיכום נושא
חידות שניתנות כמקבץ סיכום לאחר שנושא מסוים כבר נלמד – התגלו כדרך מצוינת להגביר את רמת הטמעת החומר והחיכוך החוזר.
החיד"א כאמצעי קשר "מגניב" בין המורה לתלמידיו
באמצעות שיגור חידות אל תלמידיו (שלא בזמן ביה"ס) המורה מחזק את הקשר הבלתי אמצעי והלא פורמלי. חשוב להבין שהתמודדות אתגרית מול פיצוח חידה, לא נתפסת בעיני התלמיד כחובה, כשיעורים, כמבחן וכד' אלא כשעשוע פתוח שכולו "כיף מדליק".
עוד תוצר לוואי מבורך: שיתוף הורים ומשפחה
החיד"א מספקת לתלמיד לגיטימציה מסקרנת לשתף את הוריו בהתלבטותו על הפתרון העלום ובדרך זו מחבר אותם לעולמו.
הכיתה האקטואלית (והאינטלקטואלית)
מומלץ לאתגר את הכיתה בחידות "ידע כללי" במטרה להעמיק את השכלת התלמידים (לאו דווקא מתחום הלימוד) ולייצר יתר מעורבות ועניין בעולם שסביבם. חידה שבועית בתחומי מדינות, אישים, מערכות שלטון וכד' עשויה לתמוך בהכנסת התלמידים אל האקטואליה שתלמידים לא תמיד מצויים בה. בנוסף, ניתן גם לאתגר באמצעות חיד"א לאירועי ומועדי לוח השנה.
סוגי הפעלות:1. פעילות כיתתית קצרה - שבה תיפתר החידה בצוותא כאתגר בנוסח : "בואו נראה אתכם .."
2. פעילות שבועית - שבמסגרתה התלמיד מקבל את החידה וינסה להתמודד מולה בזמנו החופשי, עם חבריו ו/או עם משפחתו.
3. פעילות באירועים מיוחדים – כמו ניצול מקבץ חידות ביום טיול או בחגים ומועדים מיוחדים (לדוגמא : הפעלת מקבץ חידות בנושא "ערכי הדמוקרטיה" ביום השנה לציון רצח יצחק רבין)
המורה מעצב את הכלי
אתה כמורה יכול לקבוע לכיתתך את דרך הצגת החיד"א, את אופן קבלת הרמזים, אופן הגשת הפתרונים, את הדיון סביב ההצעות לפתרון , את סוגי התגמול לפותרים וכד'..
ניתן לעודד את התלמידים לייצר חידות משלהם - תהליך מרתק בפני עצמו.
לכל חיד"א יתכנו מספר פתרונות שונים שיתכן שכולם נכונים ומתאימים.
חיד"א לכיתה - דוגמא כיצד אתה המורה קובע את דרגת הקושי
אתה מקבל את החידות לדוא"ל האישי שלך ומכין את מערך הרמזים הנלווה ואתה מחליט על קצב הוספתם.
נוסח החיד"א:
לזכור שמות ולשמור דברים,
גלו את המלכה שאליה מתחברים.
הפתרון: השבת
הסבר: החידה עוסקת בדיון על ההבדל שבין שני מרכיבי השבת כיום מנוחה: לזכור אותה ולשמור אותה. בספר שמות נכתב:"זכור את יום השבת..." בחיד"א - לזכור שמות) ובספר דברים נכתב: "שמור את יום השבת..." (בחיד"א - לשמור דברים)
לו תתקבל חידה שכזו ללא תחום מוגדר וללא הקשר או רמז – תהיה זו חידה קשה למדי.
לו תתקבל בלווי הרמז: "מסורת ישראל", הרי האסוציאציה "שבת המלכה" תעלה יותר בנקל.
אם המורה מעוניין להקשות בשלב הראשון על תלמידיו - יחליף בחיד"א את המילה "מלכה" במילה "שביעי" (היום השביעי) והרי לו דרגת קושי חדשה:
לזכור שמות ולשמור דברים,
גלו את השביעי שאליו מתחברים.
כל רמז שיוסיף המורה במהלך ימי האתגר כגון: "חפשו בתנ"ך" , "פתרון שאינו עובד" , "שביתה" וכיו"ב – יכוון וימקד את המתמודדים אל עבר הפיצוח.
התלמידים כמובן ינסו לנחש את מילת הפתרון גם ללא הבנת מלוא החיד"א, לכן חשוב להניע אותם באופן הדרגתי לחשוף ולבחון את כל רכיבי החיד"א ופשרם.
